תקופת הכרזת המדינה והשפעתה על חיי
היהודים בעיראק
עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל החלו הערבים מתנכלים ליהודים. שולמית זוכרת כי אמנם לא דובר באופן גלוי על גירוש היהודים מעיראק, אך הייתה תחושה מעיקה ומכבידה. הכניסו יהודים לכלא ללא סיבות ממשיות, אסרו על לימודי העברית, (היהודים החלו ללמוד עברית באופן מחתרתי). במקרים מסוימים, דרשו מהיהודים להחליט בין התפטרות מעבודה או שהייה בבית כלא. היהודים נמנעו מללכת עם חפצים בעלי צביון יהודי כגון מגן דוד ועוד.
רדיפת היהודים התגברה ובאה לידי ביטוי במגבלות רבות ועונשים חמורים:
יציאת יהודים מעיראק נאסרה.
פקידים יהודים ממשרדי הממשל ומהמוסדות הכפופים להם פוטרו.
פעילותם המסחרית של הסוחרים והבנקים היהודים הוגבלו.
שערי בתי הספר הרשמיים, הפקולטות ומשלחות הלימודים בחו"ל נסגרו בפני התלמידים היהודים.
יהודים אולצו לתרום כסף כדי לסייע לכוחות העיראקיים שנלחמו בארץ ישראל.
המשטרה החשאית רדפה את היהודים בהאשמות שונות.
יהודים נעצרו ונערכו חיפושים בבתיהם.
יהודים עשירים נעצרו ונקנסו.
מאמרי הסתה נגד היהודים וידיעות בדויות ומסולפות פורסמו בעיתונות באופן קבוע.
בעקבות תקנות אלו, נעשו סחיטות כספים מהיהודים בשל עלילות שווא.
עם ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל החלו הערבים מתנכלים ליהודים. שולמית זוכרת כי אמנם לא דובר באופן גלוי על גירוש היהודים מעיראק, אך הייתה תחושה מעיקה ומכבידה. הכניסו יהודים לכלא ללא סיבות ממשיות, אסרו על לימודי העברית, (היהודים החלו ללמוד עברית באופן מחתרתי). במקרים מסוימים, דרשו מהיהודים להחליט בין התפטרות מעבודה או שהייה בבית כלא. היהודים נמנעו מללכת עם חפצים בעלי צביון יהודי כגון מגן דוד ועוד.
רדיפת היהודים התגברה ובאה לידי ביטוי במגבלות רבות ועונשים חמורים:
יציאת יהודים מעיראק נאסרה.
פקידים יהודים ממשרדי הממשל ומהמוסדות הכפופים להם פוטרו.
פעילותם המסחרית של הסוחרים והבנקים היהודים הוגבלו.
שערי בתי הספר הרשמיים, הפקולטות ומשלחות הלימודים בחו"ל נסגרו בפני התלמידים היהודים.
יהודים אולצו לתרום כסף כדי לסייע לכוחות העיראקיים שנלחמו בארץ ישראל.
המשטרה החשאית רדפה את היהודים בהאשמות שונות.
יהודים נעצרו ונערכו חיפושים בבתיהם.
יהודים עשירים נעצרו ונקנסו.
מאמרי הסתה נגד היהודים וידיעות בדויות ומסולפות פורסמו בעיתונות באופן קבוע.
בעקבות תקנות אלו, נעשו סחיטות כספים מהיהודים בשל עלילות שווא.
שולמית מספרת כי לאחר שהודיעו על הקמת
המדינה נתפסו יהודים רבים שנחשדו בפעילות ציונית והוכנסו לכלא.
היא מספרת שבן דודה היה תלמיד מצטיין. לאחר שסיים את לימודיו הוא היה בין היהודים היחידים שהתקבלו לאוניברסיטה נחשבת. בשל היותו יהודי, קינאו בו והרביצו לו. על מנת שיניחו לו, הוא החל לעזור לסטודנטים הערבים בלימודיהם וזה אכן עזר. בתום לימודיו העלילו עליו שהוא קומוניסט ולכן ישב שנתיים בכלא.
 |
| אהרון עם אברהם, 1939 |
היא מספרת שבן דודה היה תלמיד מצטיין. לאחר שסיים את לימודיו הוא היה בין היהודים היחידים שהתקבלו לאוניברסיטה נחשבת. בשל היותו יהודי, קינאו בו והרביצו לו. על מנת שיניחו לו, הוא החל לעזור לסטודנטים הערבים בלימודיהם וזה אכן עזר. בתום לימודיו העלילו עליו שהוא קומוניסט ולכן ישב שנתיים בכלא.
שולמית זוכרת שאבא שלה בכה משמחה כאשר
הוקמה מדינת ישראל.
עליית יהודי עיראק למדינת ישראל
בשנת 1948 התגוררו בעיראק מאה ושלושים אלף יהודים בקרב אוכלוסייה של 2.5 מיליוני ערבים. רוב יהודי עיראק גרו בבגדד ובסביבותיה, והיו בעלי השכלה ומבוססים כלכלית. יהדות עיראק הייתה גאה ביהדותה וחלק מהנוער שלה היו פעילים בתנועות ציוניות.
מדינת ישראל ניהלה מגעים עם השלטונות העיראקיים לקבלת היתר להעלאת יהודי עיראק.
רק בשנת 1950 הסכימה ממשלת עיראק להתיר יציאת יהודים בתוך פרק זמן מוגבל, ובתנאי שיוותרו על נתינותם ועל רכושם.
מאה אלף יהודים נרשמו מיד לעלייה. מהם אף השתתפו במימון הטיסה לישראל שאִרגנו הממשלה והסוכנות היהודית. כמאה ועשרים אלף יהודים מעיראק עלו לארץ במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה", וכך הועתקה הקהילה היהודית בעיראק למדינת ישראל..
בשנים 1951-1950, בהן גבר זרם העלייה מרומניה, פתחה ממשלת עיראק את שעריה ליציאת יהודים לארץ ישראל. בפני הסוכנות היהודית עמדה השאלה, אם לצמצם את העלייה מרומניה לטובת עליית כל יהדות עיראק. הוויכוחים בארץ התלהטו. הסוכנות לא הסכימה לחרוג ממכסת העלייה – עשרת אלפים איש לחודש בשל קשיי הקליטה, וזאת למרות איומה של ממשלת עיראק לסגור את שעריה ולאחר שנזרקה פצצה על בית כנסת בבגדד, ששימש מרכז להכנת יהודים לעלייה.
דוד בן-גוריון הוא שהכריע את הכף באותם ויכוחים וקבע, כי יש להעלות את כל יהודי עיראק, ומהר ככל האפשר. עד סוף אפריל 1951 עלה הרוב המכריע של יהודי בצרה ונותרו בה 1,450 איש בלבד. בסיום המבצע נותרו בה כ-800 יהודים.
מבצע עזרא ונחמיה נמשך עד ינואר 1952, לאורך עשרים חודשים בדיוק. 110,618 יהודים. מעיראק הגיעו לישראל בדרך האוויר ב-900 טיסות. 9,352 פליטים יהודים ברחו מעיראק וממנה לישראל ו-8,000 יהודים ממוצא פרסי יצאו לפרס בדרכוניהם וממנה לישראל. בסך הכל 119,970 עולים מעיראק, מתוך קהילה שמנתה 138,000 נפש, הגיעו לישראל ונקלעו למציאות חדשה - מזונות בקיצוב, מחלות זיהומיות, שפה חדשה, מנהגים חדשים וערכים שונים מאלה שהכירו.
המבצע להעלאת יהודי עיראק נקרא בשם "מבצע עזרא ונחמיה" לזכרם של עזרא ונחמיה שעמדו בראש שיבת ציון מבבל בראשית ימי הבית השני.
בשנת 1948 התגוררו בעיראק מאה ושלושים אלף יהודים בקרב אוכלוסייה של 2.5 מיליוני ערבים. רוב יהודי עיראק גרו בבגדד ובסביבותיה, והיו בעלי השכלה ומבוססים כלכלית. יהדות עיראק הייתה גאה ביהדותה וחלק מהנוער שלה היו פעילים בתנועות ציוניות.
מדינת ישראל ניהלה מגעים עם השלטונות העיראקיים לקבלת היתר להעלאת יהודי עיראק.
רק בשנת 1950 הסכימה ממשלת עיראק להתיר יציאת יהודים בתוך פרק זמן מוגבל, ובתנאי שיוותרו על נתינותם ועל רכושם.
מאה אלף יהודים נרשמו מיד לעלייה. מהם אף השתתפו במימון הטיסה לישראל שאִרגנו הממשלה והסוכנות היהודית. כמאה ועשרים אלף יהודים מעיראק עלו לארץ במסגרת "מבצע עזרא ונחמיה", וכך הועתקה הקהילה היהודית בעיראק למדינת ישראל..
בשנים 1951-1950, בהן גבר זרם העלייה מרומניה, פתחה ממשלת עיראק את שעריה ליציאת יהודים לארץ ישראל. בפני הסוכנות היהודית עמדה השאלה, אם לצמצם את העלייה מרומניה לטובת עליית כל יהדות עיראק. הוויכוחים בארץ התלהטו. הסוכנות לא הסכימה לחרוג ממכסת העלייה – עשרת אלפים איש לחודש בשל קשיי הקליטה, וזאת למרות איומה של ממשלת עיראק לסגור את שעריה ולאחר שנזרקה פצצה על בית כנסת בבגדד, ששימש מרכז להכנת יהודים לעלייה.
דוד בן-גוריון הוא שהכריע את הכף באותם ויכוחים וקבע, כי יש להעלות את כל יהודי עיראק, ומהר ככל האפשר. עד סוף אפריל 1951 עלה הרוב המכריע של יהודי בצרה ונותרו בה 1,450 איש בלבד. בסיום המבצע נותרו בה כ-800 יהודים.
מבצע עזרא ונחמיה נמשך עד ינואר 1952, לאורך עשרים חודשים בדיוק. 110,618 יהודים. מעיראק הגיעו לישראל בדרך האוויר ב-900 טיסות. 9,352 פליטים יהודים ברחו מעיראק וממנה לישראל ו-8,000 יהודים ממוצא פרסי יצאו לפרס בדרכוניהם וממנה לישראל. בסך הכל 119,970 עולים מעיראק, מתוך קהילה שמנתה 138,000 נפש, הגיעו לישראל ונקלעו למציאות חדשה - מזונות בקיצוב, מחלות זיהומיות, שפה חדשה, מנהגים חדשים וערכים שונים מאלה שהכירו.
המבצע להעלאת יהודי עיראק נקרא בשם "מבצע עזרא ונחמיה" לזכרם של עזרא ונחמיה שעמדו בראש שיבת ציון מבבל בראשית ימי הבית השני.
 |
| עליית יהודי עיראק לישראל, 1951 |
העלייה לארץ ישראל
אביה של שולמית לא רצה לעזוב את העסק שאותו הוא ניהל. הוא הגיש בקשה לעלות לישראל וקיווה שיספיק למכור את כל רכושו ואת העסק עד שהאישור לעלייה יגיע. להפתעתו הרבה, כבר למחרת הגשת הבקשה, הגיעו לביתם אנשים מטעם הממשל והודיעו להם כי מרגע זה ואילך, כל רכושם מולאם. אין הם יכולים למכור דבר או להשתמש בסחורה הרבה שהייתה בבית. הרכוש הולאם על-ידי שלטונות עיראק והמשפחה עלתה ללא רכוש, פרט לבגדים שעליהם וטבעת הנישואים של אימה. שולמית זוכרת שכאשר הגיעו האנשים מטעם השלטונות להודיע להם על הלאמת הרכוש, הם נכנסו לכל חדרי הבית, שקלו את כל הסחורות שהיו שם והציבו שומר מטעמם. תוך ימים ספורים הם עלו ארצה.
אביה של שולמית שלח את הכסף והזהב שהיה שייך למשפחה עם קרובי משפחה שעלו לארץ קודם לכן, אך לא זכה לקבלו בחזרה. נאמר לו כי הכסף נשדד.
אביה של שולמית לא רצה לעזוב את העסק שאותו הוא ניהל. הוא הגיש בקשה לעלות לישראל וקיווה שיספיק למכור את כל רכושו ואת העסק עד שהאישור לעלייה יגיע. להפתעתו הרבה, כבר למחרת הגשת הבקשה, הגיעו לביתם אנשים מטעם הממשל והודיעו להם כי מרגע זה ואילך, כל רכושם מולאם. אין הם יכולים למכור דבר או להשתמש בסחורה הרבה שהייתה בבית. הרכוש הולאם על-ידי שלטונות עיראק והמשפחה עלתה ללא רכוש, פרט לבגדים שעליהם וטבעת הנישואים של אימה. שולמית זוכרת שכאשר הגיעו האנשים מטעם השלטונות להודיע להם על הלאמת הרכוש, הם נכנסו לכל חדרי הבית, שקלו את כל הסחורות שהיו שם והציבו שומר מטעמם. תוך ימים ספורים הם עלו ארצה.
אביה של שולמית שלח את הכסף והזהב שהיה שייך למשפחה עם קרובי משפחה שעלו לארץ קודם לכן, אך לא זכה לקבלו בחזרה. נאמר לו כי הכסף נשדד.
שולמית זוכרת את הטיסה בה הגיעה ארצה ואת ההתרגשות הגדולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה